Parc des Buttes Chaumont

פארק דה בוט שומון

ממזבלה לפארק אהוב בפריז

כשחושבים על פריז, בדרך כלל מדמיינים רחובות אבן ציוריים, בתי קפה אופנתיים, מוזיאונים מפורסמים ואתרים היסטוריים עתיקים. אבל מסתבר שבבירת צרפת מסתתר גם אחד מהפארקים הציבוריים הגדולים והמיוחדים ביותר באירופה כולה. פארק דה בוט שומון (Parc des Buttes-Chaumont), שוכן בלב מחוז ה-19 הססגוני, ומהווה נווה מדבר ירוק ומפתיע בתוך ההמולה העירונית.

זהו מרחב טבעי עצום, מלא בגבעות מיוערות, מצוקים תלולים, מפלים, אגם קסום ואפילו מערות תת-קרקעיות. השילוב הייחודי בין האדריכלות הנופית המרהיבה לבין אטרקציות כמו תיאטרון רחוב, ברים קלילים וגני פסלים, הופך את בוט שומון ליעד מושלם לטיול יום שלם בתוך העיר.

שווה הגעה. כך תגיעו אל פארק בוט שומון

מכיוון שפארק בוט שומון ממוקם בצפון-מזרח פריז, יחסית רחוק מהאזורים התיירותים המרכזיים, ההגעה אליו דורשת קצת יותר מאמץ. אבל מצד שני, זו גם ההזדמנות שלכם לחקור את השכונות האותנטיות והמרתקות מחוץ למעגל הראשון של העיר. יש כמה דרכים פשוטות ונוחות להגיע:

ברכבת התחתית (מטרו): הדרך הנוחה והמהירה ביותר להגיע היא ברכבת התחתית. קחו את קו מספר 7bis (צהוב-ירקרק במפה) עד לתחנת Botzaris, היציאה הצפון מזרחית של הפארק.
באוטובוס: אם אתם מעדיפים לנסוע מעל הקרקע, תפסו את קווי אוטובוס מספר 75 או 60 לכיוון תחנת Botzaris או Buttes Chaumont.
ברכבת קלה: תוכלו גם לקחת רכבת קלה של פריז, הנקראת Transilien Line P עד לתחנת Rosa Parks, ומשם עוד כ-10 דקות הליכה לפארק.
ברגל או באופניים: אם אתם שוהים במחוז ה-18, 19 או 20 של פריז, הפארק נמצא במרחק הליכה או רכיבה קצרה. זו דרך נהדרת להכיר את הסביבה, להתמזג עם התושבים המקומיים ולהתחיל להרגיש את הטבע עוד לפני שנכנסתם. כדאי להצטייד במפה ובבקבוק מים.

שימו לב: הכתובת המדויקת של הכניסה הראשית לפארק היא: 1 Rue Botzaris, 75019 Paris. מומלץ כמובן לבדוק את זמני הנסיעות המדויקים ולתכנן מראש את המסלול שלכם באמצעות אפליקציית מפות או ניווט.

השעות הרשמיות והמומלצות לביקור הן מ-7:00 בבוקר עד 22:00 בערב בקיץ (אפריל עד אוגוסט), ומ-7:00 עד 20:00 בחורף.

הכניסה אל הפארק היא חופשית ואינה כרוכה בתשלום.

מה תמצאו בפארק דה בוט שומון

השטח העצום של הפארק מתפרס על פני כ-25 דונם של גבעות וגאיות ירוקים. למרות שהוא לא מאוד מפורסם בקרב מבקרים מחו"ל, הוא נחשב לאחד הפארקים הציבוריים האיכותיים והגדולים ביותר בפריז, והתושבים המקומיים ממש מעריצים אותו כאתר בילוי ונופש. בואו נצלול למסע וירטואלי בין הפלאים הרבים שהוא מציע:

ה-Temple de la Sibylle: גולת הכותרת של הפארק היא מבנה מונומנטלי בסגנון יווני קלאסי, הניצב על ראש צוק גבוה באמצע האגם, ובערב כולו מואר. הוא נבנה בהשראת ה"מקדש הסיבילי" המפורסם ברומא, והוא משקיף על פנורמה עוצרת נשימה של כל הפארק ושל פריז עצמה. ניתן להגיע אליו בהליכה על גשר תלוי באוויר בגובה 30 מטרים, שנקרא "Pont des Suicidés", הגשר של המתאבדים (למרות שלא לגמרי ברור למה).
האגם המרכזי: הלב הפועם של הפארק הוא האגם הירוק והענקי, שמשתרע לרגלי המקדש. האגם מלאכותי לגמרי, אך הוא מקיף את המצוקים האימתניים ומשתלב באופן הרמוני ביותר עם הצמחייה הטבעית. ניתן לשוט על פני האגם בסירות פדאלים, או פשוט לשבת לצידו על הדשא ולהתבונן בנוף המהפנט משתקף במים.
מערות אבן הגיר: הסוד הכמוס ביותר של הפארק הוא מערכת של מערות תת-קרקעיות עתיקות, שעוברות בתוך הגבעות. המערות נוצרו במקור כתוצאה מחציבת אבן גיר בימי הביניים, ובאופן מפתיע הן עדיין פתוחות כיום למבקרים באירועים מיוחדים. המשטחים החלקלקים והמנהרות הצרות הן לא אטרקציה המתאימה לכל אחד, אבל ללכת בהן זו בהחלט חוויה לא שגרתית.
גשרים תלויים: הפארק מלא במבנים ארכיטקטוניים ייחודיים, ואחד הבולטים שבהם הוא סדרת גשרים תלויים מרשימה לאורך השבילים ובין שני חלקי האגם. הגשרים יוצרים אשליה של שבירות, אבל הם יציבים לחלוטין, ומזמינים את המבקרים לחצות אותם מעל המים, הצמחייה והמפלים הקטנים.
פינות ציוריות: לאורך השבילים המתפתלים בין הגבעות והעצים, מסתתרות עשרות פינות ישיבה רומנטיות ופסטורליות להפליא. חלקן מוקפות בערוגות פרחים צבעוניות, אחרות צופות אל נופים מרהיבים או אל פסלים קלאסיים, והן מזמינות את המבקרים לנוח על הספסלים, לקרוא ספר או סתם לשקוע בשלווה של הטבע.
מדשאות ושטחים פתוחים: למרות הטופוגרפיה ההררית, יש בפארק גם המון מדשאות ירוקות וענקיות, אידיאליות לפיקניק משפחתי או למשחקי כדור ספונטניים. בקיץ אפשר לראות שם אנשים משתזפים בשמש או מנגנים על גיטרה, ואווירה של פסטיבל שמח שוררת בכל פינה.

שעות פעילות

הפארק פתוח למבקרים בכל ימות השבוע בין השעות: 7:00-22:00

שעות פעילות

הפארק פתוח למבקרים בכל ימות השבוע בין השעות: 7:00-22:00

מה אתם אומרים על סיור בעברית בפריז?

אל תפספסו את היופי של פריז

6 מהאטרקציות השוות ביותר בפארק

עכשיו שכבר יודעים איך להגיע ומה בערך מחכה לכם שם – בואו נצלול קצת יותר לעומק של האטרקציות הבולטות והמיוחדות ביותר שהפארק מציע למבקרים:

המבט מהמקדש הסיבילי – בלי ספק, העמידה במרפסת העליונה של המקדש היא החוויה המרכזית של הפארק כולו. מלמעלה נשקפת פנורמה עוצרת נשימה של כל צפון-מזרח פריז, כולל מונטמרטר, הסכר, בזיליקת הסקרה קר והרי המרטיריים. כדאי להגיע לכאן לקראת השקיעה, כשכל העיר מוזהבת והאגם מתחיל להשתקף באור הערב היורד.
ההליכה על הגשר התלוי המפורסם – אם אתם לא סובלים מפחד גבהים, אל תפספסו את ההזדמנות לחצות את הגשר האייקוני שמוביל אל האי של המקדש. הגשר ארוך, צר ומעט מתנדנד, אבל העובר עליו מרגיש כאילו הוא מרחף על פני האגם הירוק וחולף בתוך צמרות העצים. חוויה שכמעט ומרגישה בלתי אפשרית בלב פריז.
הפסל המסתורי של la Géode – בקצה הפארק, על גבעה נישאת, ממוקם פסל מסקרן של אדם הבוקע מתוך כדור ענק. מדובר ביצירה בשם "הגאואיד", מאת האמן הסורי ג'אבר אלוואן, והיא מעוררת מחשבה על הקשר בין האנושי, הטבעי והקוסמי. כדאי להקיף את הפסל מכל הכיוונים וליהנות מהנוף המרשים שנפרש סביבו.
אמפיתיאטרון רוזה לוקסמבורג – בלב הפארק שוכן אמפיתיאטרון עתיק ומקסים, שבנוי בתוך שקע טבעי בסלע. במהלך הקיץ והסתיו מתקיימות בו הופעות מוזיקה, הצגות תיאטרון, מיצגי אומנות ועוד. אפילו אם לא מזדמן לכם אירוע, כדאי לשבת שם זמן מה על אחד מספסלי האבן ההיסטוריים ולדמיין את עצמכם בתקופה אחרת לגמרי.
רכיבה על הרכבת הקטנה – אם הגעתם עם ילדים, חובה לחפש את "Le Petit Train", הרכבת הקטנה והחמודה שמסיעה את המבקרים הקטנים סביב הפארק. זו דרך קלילה ונחמדה להכיר את האזור, במיוחד אם ההליכה נראית להם ארוכה או מפרכת מדי.
האזנה למוזיקה חיה ב-Rosa Bonheur – הפארק מפורסם גם בזכות בית הקפה האייקוני "רוזה בונה", שנפתח כבר ב-1892 ומארח מאז אינספור אמנים, סופרים ויוצרים. כיום הוא פועל גם כמסעדה וגם כאתר להופעות ג'אז ובלוז אינטימיות במיוחד, בקיוסק המוזיקה הישן היושב על שפת האגם. ביקור בו מחזיר אותנו הישר לתקופת התור הזהב של האמנות הפריזאית.

כל זאת ועוד: מלבד האטרקציות המרכזיות האלה, תיהנו בפארק גם מפינות פיקניק נעימות, מתחמי משחק לילדים, מתקני כושר בחיק הטבע ועוד הפתעות קטנות שממתינות למצוא בכל פינה. בקיצור, תכננו לפחות כמה שעות טובות כדי באמת להספיק לחקור את כל הפלאים שמסתתרים בבוט שומון.

קצת על ההיסטוריה המרתקת של פארק דה בוט שומון

מעבר ליופי הטבעי העוצר נשימה שלו, לפארק בוט שומון יש גם סיפור מאוד מעניין ומפתיע. למעשה, לפני שהפך לפנינה הירוקה של פריז, האזור כולו שימש במשך מאות שנים כמחצבת אבן ענקית ואתר זבל מרכזי של העיר. במאה ה-19, האדמה שימשה גם ככר מרעה לבהמות ואפילו כאתר הוצאות להורג פומביות. התושבים כינו אותו "הר התליינים". כלומר, המקום לא בדיוק נודע ביופיו או נעימותו.

השינוי התרחש במהלך שיפוץ העיר המקיף שיזם הקיסר נפוליאון ה-3, תחת הנהגתו של הברון ז'ורז' אוסמן. אוסמן הטיל על האדריכל הנודע ז'אן אלפאנד את המשימה להפוך את אתר הפסולת למקום בילוי נאה לתושבי העיר. וכך, בשנת 1864 החלו העבודות האדירות שכללו ייבוש הביצות, חישוף ההרים, נטיעת אלפי עצים, פיסול מפלים ומערות, ויצירת מערכת השבילים המפותלת.

הפארק נפתח לציבור ב-1 באפריל 1867, ומייד הפך לסנסציה אדריכלית. עיתון "לה פיגארו" כתב עליו ש"זהו פלא הנדסי ואמנותי, הרמוני מעל ומעבר לכל ציפיותינו". למרות שנבנה במקור עבור מעמד הפועלים, הפארק משך מהרגע הראשון גם את האליטות, והיה לאתר מפגש אופנתי של האמנים הגדולים בעיר. ציירים כמו ואן גוך, סוטין ומודיליאני נהגו לצייר כאן ולהיפגש על כוס אבסינת בבית הקפה רוזה בונה.

במאה ה-20 המשיך הפארק לשגשג ולהתפתח, והוסיף בהדרגה את מרבית המתקנים והאטרקציות העכשוויים שמוכרים לנו. בשנת 1905 נחנך גשר התליה Pont des Suicidés – על שם כך שהפך למקום פופולרי לאבדות עצמם לדעת – אם כי זו סברה שיש לקחת בעירבון מוגבל. ובמהלך שנות ה-30 ו-40, כשהצרפתים גילו את תרבות הפנאי והבילוי, הפך בוט שומון לאחד ממוקדי הבילוי האהובים על צעירים ומשפחות. עם הזמן, האגם הלך והתמלא בסירות צבעוניות בהן ניתן לחתור או לפדל לצד ברבורים וברווזים.

כיום, הפארק מהווה מקום מפגש רב-תרבותי ואהוב על תושבי פריז מכל המוצאים והמעמדות. במיוחד בסופי שבוע אפשר למצוא בו מעין חתך אמיתי של החברה הפריזאית – משפחות מבלות, קבוצות חברים משחקות כדורגל ועושות על האש, זוגות בבילוי רומנטי על הדשא, אומנים מציירים ומפסלים. הפארק הפך לחלק בלתי נפרד מהזהות של פריז עצמה.

האם שווה לבקר בפארק בוט שומון?

אם הגעתם עד לכאן, אתם בוודאי כבר משוכנעים בעצמכם שהתשובה לשאלה הזו היא כן ושוב כן! אבל למקרה שעדיין יש לכם ספקות, הנה מדוע אנחנו חושבים שפארק בוט שומון הוא אחת מחוויות החובה בכל ביקור בפריז:

קודם כל, מדובר באחד הפארקים היפים והמושקעים ביותר בפריז ובכל אירופה. כל פינה בו היא יצירת אמנות, התמזגות מעוררת השראה של נוף טבעי עם עבודת אדריכלות מוקפדת. בכל רגע אתה פשוט מוקף ביופי ובתחושה שאתה נמצא באיזו אוטופיה של ציור שמן קלאסי. זו רמה של אסתטיקה שמאוד נדירה במרחבים ציבוריים עירוניים.

בנוסף לכך, הפארק הוא הפוגה מצוינת מקצב החיים המטורף והצפוף של פריז. גם אם אתם מטיילים בעיר הכי רומנטית בעולם, לא תמיד קל לשמור על רוגע ופרטיות בין ההמונים. בוט שומון, במיוחד בשעות המוקדמות, יכול לתת לכם תחושה של באמת להיות לבד בטבע, להאט את הקצב ולמלא מצברים על ספסל עץ או מול מפל קסום. זה כמו מיני חופשה בתוך החופשה.

סיבה חשובה נוספת היא שביקור בבוט שומון חושף בפניכם את פריז ה"אמיתית". בניגוד לרבים מהאתרים התיירותיים, הפארק הזה הוא חלק בלתי נפרד מההוויה העכשווית של פריז ושל תושביה. כאן תוכלו לראות איך באמת נראים החיים של פריזאים "רגילים", מה הם אוכלים בפיקניקים משפחתיים, איך נראית אופנת הרחוב שלהם ומה בדיוק הם עושים בשבתות בצהריים. זה ממש כמו הצצה אנתרופולוגית לתוך התרבות המקומית.

ולבסוף, בוט שומון הוא פשוט מקום מדהים לבילוי משותף עם המשפחה, עם בן או בת הזוג או עם חברים. המרחב מאפשר שלל פעילויות כמו ספורט, משחק, קריאה, אכילה משותפת או סתם שיחה על הדשא. קשה לדמיין אווירה יותר נעימה וטבעית לחיבור ולהנאה פשוטה מהחברותא.

מבחינת זמן שכדאי להשקיע – לטעמנו, מומלץ לתכנן לבילוי בפארק לכל הפחות 3-4 שעות. ככה תוכלו בנחת לעבור בין האזורים השונים, לעשות הפסקות כיף פה ושם, לחכות לשקיעה המדהימה ואולי אפילו לשלב ארוחה באחת המסעדות. אבל גם אם יש לכם רק שעה וחצי, עדיין שווה לקפוץ לביקור קצר. כל דקה שם היא חוויה.

יובל אהרון

אני יובל אהרון, מדריך טיולים בפריז וחיי בפריז כבר 7 שנים, בפעם הראשונה שביקרתי בפריז התאהבתי וידעתי שזה המקום שלי. מאז אני מדריך סיורים מודרכים בפריז ומכיר את העיר כמו את כף היד שלי, אני כאן בשביל לשתף את הידע והניסיון שלי איתכם ולעזור לכם להפוך את הביקור שלכם בפריז לטיול המושלם

עוד אטרקציות שתאהבו